הנשף: אסקפיזם בתפירה עילית

"הנשף: אסקפיזם בתפירה עילית" הייתה התערוכה הראשונה בישראל שהוקדשה לאחת מזירות העיצוב היצירתית והמפתיעות בקוטור הישראלי – שמלות ערב וכלה. התערוכה יצרה חלל חלומי שחיבר בין ההיסטוריה העולמית של שמלות נשף לבין המעצבים הישראלים המובילים בתחום והעלתה שאלות על תפקידן של אופנה וחגיגות מפוארות, על בריחה מהמציאות, על חלומות, על אגדות ועל הפנטזיה להיות נסיכים ונסיכות ולו ללילה קסום אחד.
התערוכה התפרשה על פני כל חללי המוזיאון, הוצגו בה 120 שמלות בעיצובים היסטוריים ועכשוויים וכ־50 אביזרים שהכינו במיוחד טובי המעצבים בישראל. הגלריה התחתונה הפכה לציר זמן היסטורי שהציג את התהפוכות באופנה של שמלות הנשף והערב, דרך שחזורים של דגמים פופולריים החל מהמאה ה־18 ועד שנות ה־80 של המאה העשרים. הגלריה העליונה הציגה את "הנשף המודרני: קוטור ישראלי" והעניקה הצצה לתעשייה של אופנת שמלות הערב בישראל. במסדרון ההיקפי הוצג "לב של זכוכית: מסע בעקבות נעלי סינדרלה", שהתחקה אחר גלגוליה התרבותיים, הנשיים והגבריים, של נעל סינדרלה בעזרת מודלים שהודפסו במדפסת תלת־ממד. בגלריה מרגלית הוצגה עבודתה של עידית ברק 11:59PM, שבעזרת 10,000 מטרים של סיבים אופטיים הפגישה בין שמלות מהאגדות למחשבות על קוטור חדש. חלל מעבדת העיצוב אירח את המנה האחרונה של התערוכה והפך ל"חדר הקצפת והכובען המטורף" עם חגיגה של כובעי קינוחים שיצר הכובען מאור צבר ומגדלי מקרונים ועוגות שעיצב השף קונדיטור אלון שבו.
״הנשף: אסקפיזם בתפירה עילית״ יצרה חוויה רב חושית ובלתי נשכחת בשילוב קול, עיצוב תפאורה ותאורה. מסע בין חגיגי ליום-יומי ובין דמיוני לממשי, שעורר שאלות על תפקידה של האופנה בחיי היום-יום, על יציאה מפרופורציות, על חלומות לעושר, על המשיכה להפרזה ועל יכולתם של לבוש ושל חפצים לאפשר לנו להשתנות ולממש פנטזיות. התערוכה זכתה להצלחה אדירה ושברה את שיאי המבקרים במוזיאון עם קהל של 150 אלף איש.